מחוללות מחול כהלכה בקרית ארבע חברון

בחודש שעבר התקיים בהיכל התרבות, האירוע המרכזי של מרכז 'הריקוד' לאומנויות המחול, בהפקת ענק שכלל 3 מופעי מחול ברצף.
מחוללות מחול כהלכה בקרית ארבע חברון (הגדל)

בחודש שעבר התקיים בהיכל התרבות, האירוע המרכזי של מרכז 'הריקוד' לאומנויות המחול, בהפקת ענק שכלל 3 מופעי מחול ברצף. במופעים השתתפו 300 רקדניות בגילאי 4 עד 18 שהציגו את יכולותיהן מול 1200 נשים שהגיעו לקריה מכל רחבי הארץ. במקביל למופעים, התקיים מחוץ להיכל התרבות, יריד 'בין הכרמים' – פסטיבל לנשים יוצרות עם עשרות דוכנים שונים בהם מכרו מעצבות שונות, מטפחות מעוצבות, תכשיטים עבודת יד, בגדים ועוד.

 

לכבוד המופעים, נתפרו מאות פרטי לבוש שונים המתאימים לכמות הרבה של הרקדניות. במופעים עצמם הוצג מפגן של סגנונות – מודרני, קלאסי, ג'אז, היפ-הופ ואף אלמנטים של התעמלות אומנותית, התעמלות קרקע ואקרובטיקה. הורים רבים ציינו, כי עבורן, בית הספר הוא בית של מחול, המאפשר למאות בנות דתיות המתגוררות באזור מגילאי גן עד סוף י"ב למצוא את הרקדנית שבהן, גם אם אין להן מבנה גוף קלאסי לריקוד או חלום להיות הרקדנית הבאה של ישראל. המנהלת האומנותית, אסתר מרום, שייסדה את מרכז "הריקוד" הסבירה, כי הבנות מגיעות לבית הספר כדי לגלות את הקול הפנימי שלהן, להעצים אותו ולמצוא את הדרך לבטא אותו כלפי חוץ בכל סגנון שרק יבחרו ברמה גבוהה ומקצועית. לדבריה, מופעי המחול, הם בשורה חדשה לציבור הדתי שבהם ניתן לנשים ליהנות מתרבות איכותית בלי לפגוע בעקרונות היהדות כאשר רבה של קריית ארבע חברון, הרב דב ליאור, קובע את הכללים ההלכתיים.

 

סיפורו ואופיו של מרכז 'הריקוד', משקף למעשה את דרכה המפותלת ויוצאת הדופן של המייסדת אל חיק הריקוד. אסתר, תושבת הקריה, פתחה את הסטודיו לפני 13 שנה לזכר אימה שנפטרה ממחלת הסרטן זמן מועט לאחר נישואיה. אסתר, שעד אותה עת למדה הנדסה במכון טל, גילתה בתוכה בעקבות הטרגדיה, קול חדש שקרא לה לשנות כיוון ולהתמסר לריקוד. לדבריה, זו הייתה כנראה כמיהה שהייתה חבויה בתוכה למרות שלא ידעה זאת. מרום מספרת כי כילדה לא היה באפשרותה ללמוד ריקוד במוסדות הדתיים שלמדה. אך כאשר חלתה אימה במחלת הסרטן, אסתר מצאה את עצמה רוקדת בביתה ומוציאה את הכאב. התפנית ארעה כאשר הכינה אסתר פעילות בישוב עלי - בו התגוררו הוריה ואימה התאמצה להגיע למרות מחלתה ומאוד החמיאה. מספר חודשים לאחר מכן היא נפטרה ואסתר חשה כי באותו ערב היא בעצם נתנה לה את צוואתה - להמשיך לרקוד ולהרקיד. לדבריה, המשפחה הקרובה עודדו אותה לפתוח חוגים ובזכות הריקוד היא מרגישה שהתחברה לקב"ה בצורה מיוחדת.

 



עבור לתוכן העמוד