קריית ארבע חברון נפרדת מהרב לוינגר

קריית ארבע חברון נפרדת מהרב לוינגר (הגדל)

"אצלך הייתה אמת אחת , ארץ ישראל, ותורת ישראל כך פעלת כל החיים"

כך נפרד מלאכי לוינגר, ראש המועצה, מאביו, הרב משה לוינגר, מראשי היישוב היהודי בחברון וממייסדי גוש אמונים שהלך השבוע לעולמו

השבוע (א') התקיימה בקריית ארבע חברון לווייתו של הרב משה לוינגר, מראשי גוש אמונים וממקימי ההתיישבות היהודית בחברון בפרט וביהודה ושומרון בכלל. אלפים רבים מההתיישבות ומכלל בית ישראל, אישי ציבור ורבנים התאספו יחדיו וליוו את הרב לוינגר זצ"ל בדרכו האחרונה, כאשר מסע ההלוויה החל באמירת הספדים ברחבת מערת המכפלה ומשם המשיך המסע לבית העלמין העתיק בחברון שם הובא הרב למנוחת עולמים. בהלוויה נטלו חלק נשיא המדינה רובי ריבלין, יו"ר מרכז ישיבות בני עקיבא וראש ישיבת ההסדר באור עציון הרב חיים דרוקמן, רבה הראשי של ירושלים הרב אריה שטרן, הרב שמואל אליהו, שר העלייה והקליטה זאב אלקין, שר החקלאות אורי אריאל,  חה"כ מוטי יוגב, חברת הנהלת תנועת נחלה דניאלה וייס, ח"כ היוצאת ותושבת חברון אורית סטרוק, חתנו של הרב לוינגר הרב עוזי שרבף, עוזי דיין, ינון מגל, הרב עמי שטרנברג, הרב צבי קוסטינר, ראשי עיריות ויישובים ביו"ש וממרכז הארץ, חברי מרכז מהליכוד והבית היהודי ועוד.

במהלך דבריו ספד נשיא המדינה רובי ריבלין לרב לוינגר זצ"ל באומרו כי "אחות חברון לירושלים, כך כתב דוד בן גוריון ראש הממשלה הראשון במכתב למחדשי הישוב היהודי בחברון, ולך רבינו היקר הרב והמנהיג לוינגר שקשה עלינו הפרידה ממך. אחות חברון לירושלים, להביאה לידי ביטוי את זכותנו המוסרית והקניינית על ארץ ישראל- ארץ ההבטחה. אבל היום אחות חברון ירושלים מקבל משמעות אחרת, כאשר אנחנו מביאים אותך למנוחת עולמים ביום ירושלים הנושק ליום חברון. רבי משה היקר, פרצת לתודעת הרבים באותו ליל סדר של מתיישבי חברון אבל אני הכרתי אותך ואת המשפחה כמשפחה ירושלמית ערכית שעלתה מגרמניה על גבול רחביה, וכך הסופר ש"י עגנון שהיה ידיד אישי בבית המשפחה והמצד השני הרב חרל"פ רבה הנערץ של שערי צדק. ועל כולם מורך ורבך הרב קוק, שנפשך נקשרה בנפשו בקשר עמוק ומיוחד קשר של בין תלמיד לרבו. גדלת בבית עם עומק תורני ורוחני אדיר. רוחב דעת בנאמנות בין תורה ומדע לצד שמירה והקפדה קלה כחמורה על קוצו יוד. זה היה סימן ההיכר של הלוינגרים. בין אם בחרו במשרה רבנית, במחקר אקדמית או בשילוב היחודי של בין שניהם. רבי משה היקר, אוהבים לומר שלא היית איש של קונצנזוס, זה נכון. ועם זאת מעולם לא זלזלת במאמציך לצרף אליך עוד ועוד אנשים. היית חריף, נוקב ואפילו בוטה באמרותיך שכן לא חיפשת את הפשרה, אך לא הטלת ספק שבסיס רחב ואיתן בקרב העם יושב בציון ותמיכה רחבה בהתיישבות היהודית בקרית ארבע יצליחו לחדש כאן את שרשרת הדורות. לא לחינם התורם הראשון לישיבתך חברון היה דוד בן גוריון שתרם מאה לירות. האמנת בכל ליבך שבבניין חברון תבנה גם ירושלים ומתוך אמונה זו פעלת גם שקרית ארבע תגאל, לא רק ירושלים. בשנים האחרונות סבלת ממחלה קשה, כשביקרתי אותך ראיתי שלא הפסקת להאמין ולקוות לראות בגאולתם של ישראל. היום ברגעים אלה בהם אנחנו מלווים אותך, אינני יכול שלא להזכר במאבקך להטמן בבית העלמין כאן בחברון. בני המשפחה, מלאכי היקר. הרב לוינגר, נוספת למבחר בני ובוני הישוב היהודי בחברון, יהי זכרך ברוך.

ראש המועצה מלאכי לוינגר, חנוק מדמעות ספד לאביו ואמר: "אבא, היית פורץ דרך והובלת דור שלם לאהבת ארץ ישראל. למרות שהיה נראה שאתה עסוק רק בעם ישראל תמיד היית גם אבא ודאגת לחינוך הילדים, למשפחה לאמא ולכולנו. אנחנו מלווים אותך למנוחות היום ביום ירושלים, ותמיד כשהיית עולה לקברו של הרב קוק היית מציין את היום המיוחד הזה שבו עלה הרב לארץ. אני זוכר כמה היית מתרגש ובוכה בכל פעם שהיית מזכיר את הרב קוק שזכית להיות מבית מדרשו יחד עם הרב דרוקמן, הרב שטיינר, הרב ולדמן, הרב טאו, הרב פרומן וחנן היקרים לך. אבא, תמיד היית איש אמת. היית מסור לשליחותך ללא שעות וללא גבולות, אתה לבדך פורץ ומושך את כולם אחריך. אצלך הייתה אמת אחת , ארץ ישראל, ותורת ישראל כך פעלת כל החיים וכך חינכת את הילדים. אף פעם לא דאגת לכבודך האישי, תמיד אמרת הנני. כמה ניסו לפגוע בך ולעשות לך רצח אופי אך תמיד ידעת לתת כבוד לכל אדם שחולק על דעתך כולל שכנינו הערבים אך בשום שלב לא ויתרת על האידאולוגיה שלך. אני עומד ומסתכל בגאווה ימינה ושמאלה על האחים הנכדים והנינים שהולכים בדרכך התורנית והלאומית. מצד אחד היית כמו אברהם אבינו של הדור מצד גאולת הארץ ומהצד השני הייתה בך מידה של יעקב אבינו שמיטתו שלמה וכל הילדים והמשפחה הולכים בדרכו. לציבור היקר היית הרב לוינגר, היית ר' מוישה. לנו היית גם אבא של שירי שבת, של טיולים, צעדות בארץ ישראל ודאגה אישית של לימוד משותף בשבת. אבא ידעת לתת יחס לכולם, אצלך לא היו ספרדים ואשכנזים, חילונים ודתיים, שמאלנים וימנים. אצלך היה עם ישראל שלם. על פעם ששאלת וכל פעם שבאתי לדבר איתך על סוגיות מורכבות היית אומר לי 'סבלנות'. כמה חשובה הייתה הסבלנות שלך שהענקת לנו להסתכל דרכה ולחשוב פעם נוספת. בשיחה אחרונה שלנו דיברתי איתך על הכנסת ספר תורה לממשל בחברון בשנת תשכ"ח. סיפרת לי באיזו רגישות טיפלת בנושא כדי שספר תורה שניצל מתרפ"ט יזכה לשוב לחברון. אתה ממשיכם של אותם רבני חברון יחידים שסללו דרך לרבים ואתה ניטמן לצדם. מצד שני אתה זוכה להיטמן ליד ר' יאיר ר' אברהם, מנשה קם, משה צחוק וציפי לבני תלמידתך הנאמנה שהלכו אתך לאורך כל הדרך. אבא, בשם המשפחה ותלמידיך הרבים אני מבטיח לך להמשיך להשתדל לשמור על ארץ ישראל ולפעול להרחבת ההתיישבות בכל חבלי ארצנו היקרה לך ולנו".

הרב דב ליאור ציין בדבריו כי "התכנסנו פה היום ביום שחרורה של ירושלים, יש קשר פנימי בין שחרורה של ירושלים לבין ר' משה. זכינו להכיר אותו אחרי מלחמת ששת הימים שזכינו לשחרורה של ליבה של ארצנו הקדושה וגולת הכותרת- ירושלים דבר אשר עשרות דורות ציפו וקיוו שנשחררה. הרב לוינגר הינו מהדמויות החשובות ביותר שזכה למשוך אחריו את הציבור, את אנשי גוש אמונים, יו"ש וחבל עזה. זאת המשימה המיוחדת המוטלת על דורנו זה, לגאול את הארץ וליישבה. השליחות האלוקית היא לגאול את הארץ, ליישב אותה. אמנם הרב הסתלק מאיתנו אבל אנו צרכים להמשיך את דרכו, כך נכבד אותו ונמשיך את זכרו. יהי זכרו ברוך".

יו"ר מרכז ישיבות בני עקיבא וראש ישיבת אור עציון הרב חיים דרוקמן ספד לרב בכאב רב ותוך כדי שעיניו מלאות בדמעות ציין כי "יש מי שסופדים אותו רק בבית ויש מי שסופדים רק בביתו, כאשר אין לו שייכות לציבור כי הוא לא עשה עבורם כלום. אז רק המשפחה אבלה עליו. אבל כשהולך אדם לבית עולמו והוא אדם שדואג לכלל ואכפת לו מהם, אז הציבור אבל עליו וסופד אותו. וכל הוויתך הייתה למען עם ישראל וארץ ישראל. מה אדם אחד יכול לעשות? אדם אחד יכול להפעיל ציבור שלם. אנחנו היום ביום ירושלים וזכינו במתנת שמים אדירה כשירושלים חזרה אלינו לצד חברון וחלקי ארץ אחרים. דאגת שהמקומות האלה יהיו בידי עם ישראל ושיהפכו לחבל ארץ של עם ישראל שהוא חי בה ומיישב אותה מחדש, ועשית זאת בכשרונותך, במרצך ובעקשנותך ולא ויתרת. היתה לך סיעתא דשמיא גדולה, זיכית את עם ישראל, ועם ישראל סופד אותך היום והמציאות תזכור אותך לעד. מה מתאים שהיום אנחנו מובילים אותך לבית עולמים,  איזו השגחה יש בכך. אני יכול רק לומר בהמשך לדבריו של הרב ליאור שאנחנו נמשיך לבנות את עם שראל ואת ארץ ישראל זה מה שרצית עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה. הקב"ה לא הבטיח שהגאולה תיעשה במהירות, אבל אנחנו לא מוותרים ואנחנו נמשיך לצעוד לקראת הגאולה השלמה".

שר החקלאות אורי אריאל: "הכרתי את הרב לוינגר זצ"ל לפני עשרות שנים ואני איש צעיר בדרך למעלה אדומים והוא מורי ורבי. באחת משיחותינו אמר לי הרב 'דע לך כי שלום בית לפני ארץ ישראל'. ואנחנו שהיינו צעירים ורצנו בימים ובלילות לא דבר פשוט היה בעינינו אבל הוא אמר לנו כאב לילידיו כמורה לתלמידיו- שלום בית לפני ארץ ישראל. ר' מוישה מגלם בעייני את העוז והענווה, את העוז כולם מכירים, והענווה אולי פחות אך הייתה מושרשת בו עמוקות, כשהיה מדבר עם כל אחד ללא יוצא מן הכלל בגובה העיניים בשפתו, בנסיון לקרב. העוז והענווה זה רבי מוישה. אנחנו מצווים להמשיך בדרך שהתוותה לנו התורה, חכמינו הרב צבי יהודה, ואנחנו מתחייבים ר' מוישה כאן ליד מערת המכפלה להמשיך בדרך, ימה וקדמה צפונה ונגבה. עם פרוץ מחלתו ביקש ממני בנך מלאכי לבוא ולפגוש את אבא, ואכן נעניתי מיד ונפגשנו וכדרכו דיבר על ישובה של א"י וביקש שככהן בזמן ברכת כהנים אחשוב גם עליו. וכך אני עושה שנים רבות כל יום, כל שבת וכל חג. ר' מוישה, בפעם האחרונה פה ליד מערת המכפלה ולידך מברך אני: "יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחנך, יישא ה' פניו אליך וישם לך שלום'. ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם".

רבה הראשי של ירושלים הרב אריה שטרן ציין כי "הנקודה של הרב לוינגר הייתה התחברות לעם ישראל במובן היפה והרחב והגדול של המילה. אני חושב שאת הרצון והצוואה הזו אנחנו צריכים לקיים. זו היתה תכונתו המיוחדת עם זה הוא הוביל דברים גדולים בעם ישראל. דווקא מתוך ההנהגה של גוש אמונים, להיות שייך שארץ תגאל בידי כולם ואני חושב שצריך להמשיך בדרך המיוחדת הזו שלו".

חברת הנהלת תנועת נחלה דניאלה וייס ציינה כי "לא חשבתי כי חיי אדם הם חיי נצח, ענקי דור נקראים לישיבה של מעלה להצטופף תחת כיסאו של בורא עולם, אני רואה את מורי ורבי הרב משה לוינגר יושב בין ענקי הדורות וממשיך במרצו הבלתי נלאה לקדם את גאולתה של ארץ ישראל. נפלה בחלקי הזכות העצומה להיות תלמידה נאמנה של הרב לוינגר במשך 40 שנה, למידה זו אפשרה לי לנסות ולהעביר כמה מיסודות משנתו לדור הצעיר. יש השואלים האם הרב לוינגר היה איש רוח או מעשה? איש רעיון או איש שטח? ואני עונה- גם וגם. הרב הקפיד להדגיש את יכולותיהם של כל אחד ואחד מתלמידיו על מנת שיוכלו להמשיך את דרכו בגאולת ארץ ישראל והיה מקפיד להפנות אותנו לחתנו הרב עוזי שרבף כאשר חלה התנגשות בין ערכים שונים ואז למדנו כי משנתו הסדורה של הרב שרבף בענייני ארץ ישראל היא שתשמש לנו עוגן אל מול שאלות הדור הבא. כמורה דור אחראי העביר הרב בסבלנות אין קץ את השרביט לנכדו, צבי אלימלך שרבף מתוך אחריות שאינה מתבשמת מהצלחותיה אלא דואגת לדורות העתיד. בדחילו ורחימו אני עומדת כאן ואומרת על פי מה שלמדתי מהרב לוינגר- אני פונה לממשלה, אל תיראו מביקורות העולם, המשיכו בדרך העולה אל ההר ובעשותכם רצון ה' תראו ברכה במעשה ידיכם למען עם ישראל וארץ ישראל. אני נפרדת במובן מאוד מסוים ומצומצם ונשארת נאמנה בדרכך עם רבבות תלמידך לעד, יהי זכרך ברוך".



עבור לתוכן העמוד